איך הכל התחיל 2017-10-15T13:58:03+00:00

איך הכל התחיל

לפני שנים רבות היגרה אמו של ברטו, סימה מוהדב  ז"ל, ממצרים לאיטליה, שם חיכתה לה ההזדמנות ליישם את כישוריה הטבעיים, והיא החלה "לעסוק בעיצוב וסיתות בשיש." לאחר שנים של למידה והתנסות היא הגיעה ארצה, כאן על אף שטרנד העיצוב היה בחיתוליו היא המשיכה לעסוק בתחום והנחילה את אהבתה לעיצוב  לילדיה.

ברטו שנשבה בקסם, הקים בשנת 1981 את 'סמל' חברה לייצור מטבחים כחול לבן. ההתחלה הייתה במפעל הרכבות קטנטן בקומה שלישית בבית גירון, 100 מ"ר שבו תכננו והרכיבו מטבחים שיוצרו על ידי בעלי מקצוע נבחרים מהסביבה. תוך זמן קצר הקומה כולה (3000 מ"ר) הועברה לטובת המפעל, וזאת לתקופה מוגבלת, כי צמיחת החברה אילצה את ברטו למצוא מקום גדול יותר, עם גישה נוחה למשאיות. כך הוא הגיע לפני שנים ל6000 מ"ר באזור התעשייה של יבנה. היום, במיוחד לאור תוכניות הפיתוח העתידיות גם המקום הזה נעשה צפוף.

"מהיום שנדבקתי בחיידק הזה שקוראים לו מטבחים, אני מתעורר כל בוקר עם התלהבות, כאילו זה יומי הראשון בחברה," כך החל ברטו לספר על ציוני הדרך בדרכו, "אני לא נגר ומעולם לא החזקתי כלי נגרות בידי, אבל אני יודע שבכוח המחשבה וההיגיון אפשר להגיע לתוצאות הטובות ביותר. כשנכנסתי לתחום, זה היה בתקופה שהצטרפתי לאמי בחברה לייצור מטבחים, עוד בטרם פתחתי את 'סמל' נדהמתי מהסרבול בו עבדו הנגרים דאז. פיתחתי להם תוכנית ביצוע שהיום היא נתפשת כמובן מאליו. בשלב מתקדם יותר נעזרתי באנשי היי טק שהפכו את התוכנית הידנית לתוכנת מחשב." בפריצות הדרך שעליהן חתומים ברטו, אחיותיו, סברינה וויקי ואשתו פרידה, יש הרבה יותר מההיבט הטכני, ההישגים והשיאים שאליהם הגיעו ב’סמל' נזקפים לתכונות ההתבוננות והקשבה שבהן ניחן ברטו.

"כל דבר מצית בי רעיון אותו אני חייב לשקול כאלמנט לביצוע. בתהליך החשיבה, התוכניות והביצוע, אני חש אם הרעיון החדש נועד להצלחה, תחושת ההצלחה מתעוררת בי עוד לפני שהדגם החדש מגיע למבחן השוק. אם אני לא חש באותה התרגשות, אני יודע שהפיתוח לא הושלם, ואני ממשיך לחפש בעזרתן של אחיותיי את הדבר שחסר. עד היום לא התאכזבתי. לצדי ניצבת אשתי מיום הקמת העסק והיא לוקחת חלק בניהולו היומיומי. בזמן שאני רץ בבוקר בים היא זאת שאוגרת את הכוחות וממריצה אותי ליצור כל יום משהו חדש".

הדבר הראשון שבו 'סמל' הפתיעה את שוק המטבחים המקומי וחרג מהמקובל היה מטבח עשוי אלון מולבן. הרעיון בהשראת דלת של רהיט, שאותה הביאה אמו של ברטו מארצות הברית. 'סמל' הייתה החברה שתקעה יתד בנושא מטבחים צבועים בלבן, רעיון שלא נשמע סביר באותם ימים. היות והצלחת המטבחים הלבנים הביאה אחרים לידי חיקוי, החליטו ב’סמל' להוסיף ללבן תוספות מוזהבות, וגם כאן ההצלחה לא איחרה להגיע. במהלך הריאיון היה מדהים לשמוע מפיו של ברטו על מקור הרעיונות, לדוגמה, כאשר הוחלט שנכון יהיה לייצר מטבח אדום, התחבטו שלושת האחים בבחירת הגוון הנכון, סברינה וויקי חשבו על שפתיה המשוכות באודם של אמן, והחליטו כי זה הגוון, האדום בורדו משפתיה של סימה הונצח במטבח.

סיפור השראה אחר אירע לברטו בדרכו לניו יורק, בכניסה לארצות הברית, עת ניצב ליד דלפק מחלקת ההגירה הוא נוכח שסיומת הפורמייקה בדלפק מושלמת, קו ההדבקה לא נראה, והכול נראה כיחידה אחת. הוא חזר עם הרעיון לארץ, חיפש את האדם או החברה שיכולים לבצע זאת, מצא, והיה הראשון שיצא לשוק עם דלתות פוסטפורמיניג בעלות סיומת מעוגלת, מעודנת ונטולת סימני חיבור. "הרעיונות למטבחים מיוחדים פשוט מגיעים אליי, זה יכול להיות משהו שנמצא סביבי ופתאום זה מתחבר לי למטבח, זה מה שקרה לי עם קו המטבחים שנוצרו בהשראת התיקים של "לואי ויטון", כך מתאר ברטו את המטבחים הייחודיים שנראים כמקררי ענק, או ארגזי נסיעות של פעם. לקוחות שחיפשו משהו מיוחד שלא רואים בהרבה בתים אהבו את הדגם הזה ואף על פי שמאז הופעתו לראשונה בשוק עברו שנים רבות, זהו עדיין דגם מבוקש.

ברטו אינו מזלזל במתחריו, חברות המטבחים בארץ, יצרניות מקומיות ויבואניות. לדעתו תחרות היא חיובית וחיונית. התחרות, בין יתר הדברים המעוררים את התלהבותו כל יום מחדש, מאלצת אותו לחשוב תמיד צעד אחד קדימה. עיצוב דגמי המטבח העתידיים של 'סמל' לוט בערפל, מה שכן הסכים ברטו לרמוז בעת הריאיון, היה שהמטבחים העתידיים יאופיינו בטכנולוגיה מתקדמת ביותר עם פיתוחי היי טק מסקרנים. האם יכול להיות שמשטח העבודה במטבח יהיה למעשה צג מחשב ענק? התשובה לא וודאית, ולנו נותר להמתין בסבלנות ולראות מה יהיה מקור ההשראה לרעיון החדש.